|
|
עמוד:136
סחר הוגן - מסחר עם מוסר " סחר הוגן" ( Fair Trade ) הוא שמה של תנועה חברתית , המציעה שיטה חלופית לשיטת הסחר החופשי הרווחת כיום בעולם . בניגוד למשווקים הרגילים , המבקשים להגדיל את רווחיהם ככל האפשר , ובניגוד לשיטת הסחר ה"חופשי" הפוגעת לעתים קרובות בתנאי העבודה של העובדים - מטרת המשווקים הפועלים על פי עקרונות הסחר ההוגן היא לדאוג גם לרווחתם של העובדים . באמצעות צמצום פערי התיווך בין היצרן לצרכן הם דואגים שהיצרנים יקבלו תמורה הוגנת עבור המוצרים שהם מייצרים , והם גם מפקחים ובודקים שהייצור ייעשה בתנאי עבודה הולמים תוך שמירה על הסביבה . תנועת הסחר ההוגן מתמקדת במוצרים המיוצרים במדינות הפחות מפותחות ומיוצאים למדינות המפותחות , ובהם פולי קפה וקקאו , תה , סוכר , כותנה ומוצריה ועבודות יד . מוצרי סחר הוגן מיוצרים במקרים רבים על ידי קואופרטיבים מקומיים של עובדים , המתארגנים יחד על מנת לייצר ולשווק . ארגוני ההפצה והתקנים של הסחר ההוגן מעודדים את הקואופרטיבים הללו לספק לכל חבריהם תמיכה סוציאלית הכוללת הטבות בריאות , טיפול בילדים ואפשרות להלוואות . נוסף על כך הם מעודדים את היצרנים להשקיע חלק מרווחיהם בחזרה בקהילותיהם . " בתמורה" הם מסייעים בידם לשווק את מוצריהם ישירות לצרכנים ומעבירים לידיהם את הרווחים . מוצרים הנמכרים במסגרת המותג " סחר הוגן" הם לרוב יקרים ממוצרים מקבילים אחרים , אך הצרכנים הרוכשים אותם יכולים להיות בטוחים כי יוצרו בתנאים אנושיים המכבדים את העובדים ולא מתוך ניצול . זאת ועוד : הצרכנים הרוכשים מוצרים אלו יודעים כי מרבית הסכום ששילמו עבור המוצרים יגיע אל היצרנים עצמם ולא אל שרשרת ארוכה של מתווכים , כפי שקורה בסחר החופשי . בדרך זו צרכנים במדינות מפותחות יכולים לעודד סחר הוגן ולתמוך בתהליכי פיתוח השומרים על כבוד האדם ולא רומסים אותו . היבט נוסף של הסחר ההוגן קשור בתהליך הייצור עצמו , שנשמרת בו הקפדה לא לפגוע בסביבה . אחת הססמאות של הסחר ההוגן אומרת : "בכל פעם שאתה קונה מוצר , אתה עולל להיות שותף במזימה שבה מנוצילם חייו של עובד עני במדינת עולם שיליש , העובד 14 שעות ארוכות , שבעה ימים בשבוע , בתנאים מחפירים ותוך סיכון בריאותו , ללא זכויות סוציאילות ותמורת שכר רעב , הנע מדולר עד דולר וחצי ביום " . הסבירו : כיצד הצרכנים ה"רגיילם" שותפים למזימה , וכיצד תורם הסחר ההוגן למיגור התופעה ? חוסר אחידות בשיפור ברמת החיים רבים מהתושבים במדינות הפחות מפותחות אינם נהנים מהצמיחה הכלכלית ומהעלייה ברמת החיים . המדדים המשמשים לבדיקת רמת החיים הם מדדים ממוצעים - ובפועל רק חלק קטן מן התושבים , בעיקר בעלי ההון , המשכילים ויזמים בעלי כישורים , זוכים לעלייה של ממש בהכנסותיהם . העלייה ברמת החיים של רבים מן התושבים , לעומת זאת , קטנה ביותר . יש אנשים שאינם מצליחים להתאים את עצמם למצב החדש , ורמת חייהם אף יורדת . בהכללה אפשר לומר שתהליך הצמיחה במדינות הפחות מפותחות , לפחות בשלביו הראשונים , מביא להקצאת רווחים לא-שוויונית ולגידול בפער בין עניים לעשירים . הפערים הגדלים בחלוקת ההכנסה ואי-השוויון גורמים לתחושות תסכול וכעס אצל שכבות רחבות מאוד בציבור זה . ואולם בטווח הארוך מרבית התושבים אמורים ליהנות אף הם מעלייה ברמת החיים . הפער בהכנסות גדל גם בשל התפתחותם של ענפים חדשים המבוקשים בעולם המודרני ודחיקתם של בעלי מקצועות מסורתיים הנעשים מיותרים . כניסתן של חברות רבלאומיות , המביאות אתן אמצעי ייצור ושיווק מתקדמים , גורמת לעתים קרובות לסגירתם של עסקים קטנים שאינם מסוגלים לעמוד בתחרות . כך נדחקים לשולי החברה בעלי מקצועות מסורתיים , שבעבר התפרנסו בכבוד וכיום הם נאלצים לעבור לעיסוקים חדשים . לדוגמה : בשעה שהתעשייה מייצרת נעליים במחירים נמוכים , אין עוד צורך בסנדלרים . אנשים מעדיפים לקנות זוג חדש במקום לתקן את זה שהתבלה . וכן - ברגע שלענף מיץ שיוצר ושווק על פי עקרונות הסחר ההוגן
|
|