עמוד:61

תחבורה ופיתוח בברזיל ברזיל היא המדינה הגדולה ביותר בשטחה ובאוכלוסייתה באמריקה הדרומית . היא ממוקמת בחלקה התחתון של רשימת המדינות המפותחות בעולם . בברזיל קיימים פערים גדולים בין אזור החוף לבין חלקיה הפנימיים של המדינה : לאורך החוף מצויות ערים גדולות , דוגמת ריאו דה ז'נירו וסאן פאולו , האזור מיושב בצפיפות , ורמת החיים גבוהה יחסית - ואילו אזוריה הפנימיים של המדינה מיושבים בדלילות , ותושביהם עניים . אורכם הכולל של הכבישים בברזיל הוא כ2- מיליון ק"מ , אך רק כ 10 % - מתוכם סלולים . כמו כן , על אף שטחה הנרחב , אין בברזיל רשת רכבות מפותחת שתאפשר את הוזלת ההובלה של סחורות ונוסעים . ממשלת ברזיל , המעוניינת לצמצם את אי-השוויון המרחבי ולהביא לפיתוח אזוריה הפנימיים של המדינה , העבירה בתחילת שנות ה60- של המאה ה20- את הבירה לברזיליה , המרוחקת למעלה מ900- ק"מ מאזור החוף , כמו כן המדינה מתקצבת פרויקטים לחיבור האזורים הנידחים למרכז ברזיל ולערים הגדולות . בשנות ה70- החלה ברזיל לפתח את האזור שנהר האמזונס זורם בו באמצעות מגוון פעולות : אספקת מי השקיה לפיתוח החקלאות , אספקת חשמל באמצעות סכרים שנבנו לאורך הנהר , הקמת בנק שיספק אשראי לפיתוח חקלאות ותעשייה , סלילה של כביש טרנס אמזונס ( חוצה אמזונס ) BR-230 ועוד . כביש טרנס אמזונס , שתוכנן להיסלל משפך האמזונס ועד גבול פרו , לאורך 5 , 300 ק"מ , נועד להקל את הגישה לשטחים הנרחבים בעומק המדינה ולאפשר לתושבים חסרי קרקע מאזורים אחרים בברזיל להכשיר לאורכו שטחי חקלאות בסיסמה " אדמה ללא אנשים לאנשים ללא אדמה . " אלא שהפרויקט הצליח רק בחלקו ; האתגרים ההנדסיים והלוגיסטיים היו רבים , כי התוואי עובר באזורים מבודדים במעבה יער הגשם , ועד היום רק חלקו נסלל . האדמות שחולקו לתושבים איבדו את פוריותן , ורבים מן החקלאים החדשים , שלא היו מורגלים לתנאי המקום , שקעו בחובות . ומאחר שסלילת הכביש לא נסתיימה , בעונה הגשומה - הוא הופך בוצי , ואילו בעונה היבשה הוא סובל ממהמורות . התברר כי הנהנים העיקריים מן הכביש הם חברות מסחריות גדולות המחזיקות עדרים גדולים בשטחי מרעה בקרבת הכביש , או כאלה העוסקות בכריתת עצים ונהנות מנגישות טובה יותר למעבה היער . מראשית שנות ה2000- ברזיל מפתחת כביש ראשי נוסף , BR-163 המכונה גם " כביש הסויה , " שאמור לחצות את יער האמזונס מדרום לצפון לאורך 1 , 800 ק"מ . נכון ל , 2010- נסללו כ800- ק"מ מהכביש , והעבודות בשטח נמשכות . מטרות הכביש הן לחבר את אזור גידול הסויה בברזיל לנמל שממנו יהיה אפשר לייצא אותה לשווקים ולקרב את היישובים שנמצאו קודם לסלילתו ב"קצה העולם" אל מרכזה הכלכלי של ברזיל . שוחרי איכות הסביבה המתנגדים לסלילתו טוענים כי הכביש יביא להרס היער ולאובדנו , וכבר כעת התרחבו ממדי הכריתה של היערות לאורך תוואי הכביש - אם לשם הרחבת שטחי הסויה אם לשם מכירת העצים . בראש הדוחפים לסיום הסלילה מצויים מגדלי הסויה . עם השלמת הסלילה יגיע הכביש לנמל המים העמוקים של סנטרם , המשאיות לא יידרשו לנוע בדרכים בוציות , ועלות ההובלה תרד . גם התושבים המתגוררים לאורך חלקו הלא סלול של הכביש ממתינים לסלילתו - ולפיתוח , שהם מאמינים שיבוא בעקבותיו . לאחר עשרות שנים של ניסיונות פיתוח של ממשלת ברזיל , אזור פנים המדינה אמנם התפתח , אבל יחסית לרצועת החוף העשירה , האזור עודנו עני , מיושב בדלילות , ובכפרים נידחים רבים החיים מתנהלים כפי שהתנהלו לפני עשרות ומאות שנים . עם זאת ביערות הגשם ממשיכים להתרחש שינויים מהירים , וממדי הכריתה הולכים ומתעצמים . ? . 1 עיינו במפות המתאימות באטלס ותארו את התוואי של כביש חוצה אמזונס , ואת התוואי של "כביש הסויה . " 80 % . 2 מהכריתה של יערות הגשם מתרחשת בטווח של 30 ק"מ מהכביש . לפי דעתכם , מהם הגורמים לכך ? . 3 העריכו את תרומתם של הכביישם לפיתוח האזורי בברזיל . עבודות סלילה בכביש טרנס אמזונס

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר