|
|
עמוד:12
במליאה חוזרים לאישכול של תבחיני הקריאה וקוראים את ההיגדים על פענוח ושטף . מוסיפים היגדים ומעשירים את האישכול . יוצרים עם התלמידים מעין "סדר פעולות" לקראת קריאת טקסט בקול לפני קהל תוך הקפדה על הדיוק והשטף , לדוגמה : - קריאה ראשונית דמומה , שקטה . - סימון של מילים לא מובנות , בירור המשמעות של המילים האלה . - סימון של מילים עם ניקוד שעלולים למעוד בהם ( דגושות ורפויות , תחיליות . ( - סימון של מילים ארוכות במיוחד . - קריאה חוזרת שקטה / דמומה לשם פענוח מדויק של מילים ושל סימני הניקוד תוך היעזרות בסימנים שסימנו . - קריאה בקול חוזרת ונשנית כדי להגיע לרמת שליטה טובה בשטף ובדיוק . - קריאה תוך כדי מדידת זמן לשם שכלול השטף - שמים לב שקוראים היטב גם את סופי המשפטים . לא מחלישים עוצמה ללא צורך וללא משמעות בסוף המשפט . - הקלטה והאזנה של הקריאה לצורך משוב ותיקון בהתאם . - קריאה בקול בפני אנשים לשם קבלת משוב על אופן הקריאה . בקבוצות ( עד 4 תלמידים בקבוצה ) כל תלמיד מתכונן וקורא בקול בפני הקבוצה תוך שימת לב לפענוח מדויק ושטף הולם . חברי הקבוצה נותנים משוב . במליאה מסכמים : התמקדנו בקריאה מדויקת ושוטפת . קריאה בפני קהל דורשת היבטים נוספים . מהם ? ( הנגנה-הטעמה , תקשורתיות ) הערה דידקטית : אם ההיבט של הנגנה-הטעמה לא עלה באישכול הראשוני , זה הזמן להתמקד בו . אם הוא עלה , מרחיבים אותו כעת . מאזינים להקלטה של השיר שהקליטו קריינים מן הכיתה או מזמינים תלמידים אחרים לקרוא את השיר . מזמינים את הקריינים להסביר מה היו שיקולי הדעת שלהם בהנגנה- הטעמה . מתי בחרו להגביר או להנמיך קול ? להאט או להאיץ ? מזכירים את האמצעים האמנותיים בשיר ( ראו פירוט בעמוד . ( 9
|
|