|
|
עמוד:93
מבט אנושי על תחבורה וקיימות עמית עסיס / התוכנית הבין-תחומית לפרשנות ותרבות , אוניברסיטת בר-אילן אפשר לדבר על תחבורה בת-קיימא , כמו על הרבה בעיות סביבתיות , באמצעות מספרים . כמויות של נוסעים , מרחקים , זמני הגעה והמתנה , עלויות , נתוני זיהום , תחנות מרכזיות ואזוריות , מרכזי פיזור ואיסוף . אני מבקש להציע שפה אחרת . זאת משום ששאלות של תחבורה אינן נוגעות רק למעבר ממקום למקום , הן נוגעות לבני אדם . בני אדם נעים במרחב , והמרחב הוא המקום שלהם - הבית , השכונה , הטיול - והוא המקום שבו הם פוגשים אנשים אחרים . תנועה היא מרכיב מרכזי של איכות חייהם וגם של מהות חייהם . כשאנחנו נעים במכוניות פרטיות , כל אחד מאתנו מוקף בגיבוב של חומרים במשקל של טון בערך : מתכות , פלסטיק , זכוכית , חומרי בידוד . אפשר לחשב את כמות האנרגיה שדורש הטון הזה , ואת כמות הזיהום שההנעה הזאת יוצרת , אבל אפשר גם לחשוב על היחסים שנוצרים בין בני אדם , שכל אחד מהם מוקף בכמות כזאת של חומר . אפשר לגשת לשאלה החברתית מהזווית של עלות הרכישה ועלות האחזקה של המכונית , המגבילה את השימוש בה למי שאין לו . כשמדברים על חירויות הפרט , מדברים גם על חופש התנועה אבל אם יש הבדלים גדולים כל כך בין חופש התנועה המתאפשר לאחדים לבין זה המתאפשר לאחרים , על איזו חירות אנחנו יכולים לדבר ? תנועה היא מרכיב כל כך בסיסי בחיים שלנו , ושאלת הגישה לתענוג הזה הופכת מהר מאוד לשאלה של מעמד , הגוררת אחריה שובל של שאלות רבות הקשורות לדימוי עצמי , שבהן מידת כבודו של אדם נמדדת לפי מידת הכובד של מכוניתו . אבל אני רוצה להסב לרגע את תשומת הלב למבט אחר . נדמיין לרגע את התמונה הפשוטה הבאה : אנחנו נעים ממקום למקום מוקפים בכל הברזל-פלסטיקזכוכית הזה , והוא הופך לחלק מהותי מהאופן שבו אנחנו פוגשים את הזולת . כשכל אחד מאתנו צריך להניח באיזה מקום את כל הכובד הזה , הופכים שיקולי חניה למרכיב מרכזי של עיצוב עירוני . מחוסר מקום במרחב הציבורי נכנסת החניה לתוך הבניינים , ואנשים אינם פוגשים זה את זה ברחוב . הם נכנסים לבית דרך החניה . רק מי שאין לו מכונית נכנס דרך הדלת . נוסעי המכונית הפרטית מרכיבים את מרבית כוח העבודה המשפיע , אבל הם אינם נמצאים במרחב הציבורי . המרחב הציבורי הופך להיות שייך רק למי שאין לו רכב . בעלי ההשפעה נוסעים כשהם מוקפים בברזלזכוכית שלהם . כך הופכת התנועה במרחב למעשה כוחני . אנחנו נפגשים עם אנשים אחרים מבעד לזכוכיות , מבעד לרעש ולסכנה הנשקפת ממשקל המכונית . אפשר לחשוב לרגע על אנשים שמתהלכים ברחוב , נתקלים מדי פעם קלות זה בזה , מבקשים סליחה וממשיכים . כשכל אחד מאתנו נושא אתו את כל כבודו-כובדו , היתקלות ? הנתונים , המספרים והסטטיסטיקות הם כלי עבודה חשובים עבור מתכנני תחבורה . המחבר , לעומת זאת , " מבקש להציע שפה אחרת" . קראו את דברי המחבר עד סופם וענו : א . מהי ה"שפה ? "האחרת ב . מדוע המחבר מציע אותה ? ? חוו דעתכם : א . האם בחברה הישראלית - מי שיש לו רכב חדש , נוצץ וכבד , זוכה לכבוד רב יותר ? ב . מה זה אומר עלינו כחברה ? תאונה בתל אביב , הפעם – ללא נפגעים . בישראל 400-כ הרוגים מדי שנה בשנה בתאונות דרכים , כשליש מהם הולכי רגל .
|
|