|
|
עמוד:20
2 . עֶדְנָה אוֹמֶרֶת לְמַתִי : "אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד קָשֶׁה, וּבַסוֹף תַצְלִיחִי" . לָמָה לְדַעְתְכֶם עֶדְנָה אוֹמֶרֶת לְמַתִי "אֲנַחְנוּ" וְלֹא "אַתְ" ? 3 . קִרְאוּ אֶת שׁוּרוֹת 8 - 13 . הַשְׁלִימוּ לְפִי הַטֵקְסְט מָה עֶדְנָה אוֹמֶרֶת שֶׁהֵן יַעֲשׂוּ בְּיַחַד . א . אֲנַחְנוּ נִלְמַד . ב . נִבְחַר מִתוֹךְ הָעִתוֹנִים . ג . נִלְמַד מָה כָּתוּב מִתַחַת לַתְמוּנָה . 4 . קִרְאוּ אֶת שׁוּרוֹת 14 - 17 . מַתִי לֹא מְסַפֶּרֶת לְעֶדְנָה מָה הַסִבָּה הַשְׁלִישִׁית שֶׁבִּגְלָלָה הִיא רוֹצָה לִלְמֹד לִקְרֹא וְלִכְתֹב . הַאִם אַתֶם זוֹכְרִים מַהִי ? כִּתְבוּ אוֹתָה : רֶמֶז : אִם אַתֶם לֹא זוֹכְרִים, אֶפְשָׁר לַחֲזֹר לְעַמוּד 14 וְלִקְרֹא . 5 . מָה דַעְתְכֶם, הַאִם מַתִי תְגַלֶה לְעֶדְנָה אֶת הַסוֹד ? הַסְבִּירוּ לָמָה . לְדַעְתִי , כִִּי . עָבַדְתִי קָשֶׁה וְהִצְלַחְתִי ! 20
|
|