|
|
עמוד:17
1 . קִרְאוּ אֶת שׁוּרוֹת 1 - 6 וְסַמְנוּ רַק אֶת הַמִשְׁפָּטִים הַנְכוֹנִים . בַּגִנָה שֶׁל הַמוֹרָה עֶדְנָה הָיוּ שְׁנֵי כְּלָבִים . יוֹאֵל יָשַׁב עִם עֶדְנָה וּמַתִי בַּחֲדַר הָעֲבוֹדָה . בַּחֲדַר הָעֲבוֹדָה הָיְתָה תְמוּנָה גְדוֹלָה . מַתִי וְעֶדְנָה יָשְׁבוּ אַחַת מוּל הַשְׁנִיָה . 2 . הַשְׁלִימוּ אֶת הַמִשְׁפָּט לְפִי מָה שֶׁהֵבַנְתֶם מֵהַטֵקְסְט . מַתִי חָשְׁבָה שֶׁחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁל עֶדְנָה , וְשֶׁהַתְמוּנָה שֶׁל הַתַנִינִים . 3 . הַאִם לְדַעְתְכֶם הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מַתִי וְעֶדְנָה הָיְתָה נְעִימָה ? כִּתְבוּ לְפָחוֹת דָבָר אֶחָד שֶׁעָזַר לָכֶם לְהַחֲלִיט אִם כֵּן אוֹ לֹא . נָעִים | לֹא נָעִים נְעִימָה / לֹא נְעִימָה לְדַעְתִי הַפְּגִישָׁה לֹא הָיְתָה נְעִימָה, כִּי לְדַעְתִי הַפְּגִישָׁה הָיְתָה נְעִימָה, כִּי אוֹ 4 . קִרְאוּ אֶת הַשִׂיחָה בֵּין מַתִי לְעֶדְנָה בְּשׁוּרוֹת 7 - 12 . בַּמִשְׁפָּט : " 'אֲבָל בְּוַדַאי מַפְרִיעַ לָךְ שֶׁאַתְ לֹא יוֹדַעַת לִקְרֹא וְלִכְתֹב,' הִיא אָמְרָה . " לְמִי הַכַּוָנָה בַּמִלָה הִיא ? לְמַתִי לְעֶדְנָה 17
|
|