|
|
עמוד:16
לִפְנֵי שֶׁמַמְשִׁיכִים . . . בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסִפּוּר קְרָאתֶם עַל הַנְסִיעָה שֶׁל מַתִי וְהַדוֹד יוֹאֵל לַבַּיִת שֶׁל עֶדְנָה . יוֹאֵל לֹא גִלָה לַמוֹרָה אֶת הַסוֹד שֶׁל מַתִי וְשֶׁלוֹ . חֵלֶק ב 1 עֶדְנָה הָיְתָה אִשָׁה רְצִינִית וּנְעִימָה . הִיא גָרָה בְּבַיִת עִם שְׁתֵי קוֹמוֹת וְגִנָה, שֶׁבָּה הָיוּ שְׁנֵי כְּלָבִים גְדוֹלִים . בַּחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁלָה הָיְתָה תְלוּיָה תְמוּנָה גְדוֹלָה שֶׁל תַנִינִים הוֹלְכִים עַל סְפָרִים, אֲבָל חוּץ מֵהַתְמוּנָה הַכֹּל הָיָה שָׁם מְאוֹד נָעִים . יוֹאֵל חִכָּה לָנוּ בַּסָלוֹן, בִּזְמַן שֶׁעֶדְנָה וַאֲנִי יָשַׁבְנוּ בַּחֲדַר הָעֲבוֹדָה אַחַת מוּל הַשְׁנִיָה, 5 שָׁתִינוּ תֵה וְאָכַלְנוּ בִּיסְקְוִיטִים . עֶדְנָה בִּקְשָׁה מִמֶנִי לְסַפֵּר לָה עַל עַצְמִי וְעַל הַבְּעָיוֹת שֶׁלִי בַּלִמוּדִים . "אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לָמָה אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְהָבִין אֶת הָאוֹתִיוֹת הָאֵלֶה," אָמַרְתִי, "וּכְשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָבוֹא לְפֹה כָּל פַּעַם וּלְהַעְתִיק אוֹתָן שׁוּב וָשׁוּב נִהְיֶה לִי כְּאֵב רֹאשׁ . " 10 "אֲבָל בְּוַדַאי מַפְרִיעַ לָךְ שֶׁאַתְ לֹא יוֹדַעַת לִקְרֹא וְלִכְתֹב," הִיא אָמְרָה . "מְאוֹד," עָנִיתִי . חָשַׁבְתִי כַּמָה אֲנִי שׂוֹנֵאת לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵפֶר וְלָשֶׁבֶת שָׁם בְּלִי לְהָבִין כְּלוּם, וְכַמָה אֲנִי מִתְבַּיֶשֶׁת כְּשֶׁשׁוֹאֲלִים אוֹתִי מַשֶׁהוּ בַּכִּתָה, וְכַמָה לֹא נָעִים לִי מֵהַיְלָדִים הָאֲחֵרִים שֶׁמַצְלִיחִים בַּלִמוּדִים . אֵיךְ לִפְעָמִים אֲנִי בּוֹכָה מֵרֹב כַּעַס וּמֵרֹב פַּחַד – שֶׁלְעוֹלָם לֹא אַצְלִיחַ לִקְרֹא וְלִכְתֹב . 16
|
|