|
|
עמוד:100
100 100 4 . לִירָז סִפְּרָה לַמִשְׁפָּחָה שֶׁלָה עַל הַבִּקוּר אֵצֶל נֹעָה, אֲבָל הִיא הִתְבַּלְבְּלָה בַּסֵדֶר . עִזְרוּ לָה וְהַעֲתִיקוּ אֶת הַמִשְׁפָּטִים לַמַחְבֶּרֶת לְפִי הַסֵדֶר . א . בַּהַתְחָלָה שִׂחַקְנוּ בַּמַחְשֵׁב וְאָכַלְנוּ אֲרוּחַת צָהֳרַיִם . ב . כְּשֶׁנֹעָה נִזְכְּרָה שֶׁהַכַּדוּר הוּא שֶׁל אָחִיהָ הַגָדוֹל, הִיא הִתְחִילָה לִבְכּוֹת . ג . זָרַקְתִי אֶת הַכַּדוּר מַמָשׁ גָבוֹהַ, וְאַחֲרֵי חָמֵשׁ דַקוֹת הוּא נִתְקַע עַל הָעֵץ . ד . אַחֲרֵי שֶׁסִיַמְנוּ לֶאֱכֹל יָרַדְנוּ לַפַּארְק עִם כַּדוּר . ה . בִּזְמַן שֶׁנֹעָה בָּכְתָה, תָמָר וְעָמִית הָלְכוּ לְחַפֵּשׂ עֶזְרָה . ו . כְּשֶׁאָכַלְנוּ, סִפַּרְתִי שֶׁפַּעַם זָרַקְתִי כַּדוּר שֶׁנִתְקַע עַל עֵץ, אֲבָל עָמִית לֹא הֶאֱמִין . ז . בֵּינְתַיִם אֲנִי טִפַּסְתִי עַל הָעֵץ וְהוֹרַדְתִי אֶת הַכַּדוּר . 5 . הִתְבּוֹנְנוּ שׁוּב בְּעַמוּדִים 88 - ,89 בַּחֲרוּ בִּקְבוּצָה אַחֶרֶת שֶׁל יְלָדִים וְהַמְצִיאוּ גַם אַתֶם סִפּוּר . הַסִפּוּר שֶׁנֹעָה סִפְּרָה יָכוֹל לְשַׁמֵשׁ לָכֶם כְּדֻגְמָה, וְתוּכְלוּ לְהֵעָזֵר גַם בְּכַמָה נְקֻדוֹת לְמַחְשָׁבָה : א מִי הַדְמוּיוֹת הַמִשְׁתַתְפוֹת ? מִי מְסַפֵּר אֶת הַסִפּוּר ? ב מָה קָרָה, וּלְמִי ? ג מָתַי מִתְרַחֵשׁ הַסִפּוּר ? הִשְׁתַמְשׁוּ לְפָחוֹת בְּשָׁלוֹשׁ מִלוֹת זְמַן . ד מָה אוֹמְרוֹת הַדְמוּיוֹת זוֹ לְזוֹ ? עַל מָה הֵן חוֹשְׁבוֹת ? ה סִיַמְתֶם לִכְתֹב ? זֶה הַזְמַן לְ מַחְשָׁבוֹת אַחֲרֵי הַכְּתִיבָה ! עִבְרוּ לְעַמוּד 234 .
|
|