עמוד:108

אָקִיקוֹ מִיַפָּן 1 הַי, קוֹרְאִים לִי אָקִיקוֹ, וַאֲנִי גָרָה בָּעִיר טוֹקְיוֹ, עִיר הַבִּירָה שֶׁל יַפָּן . פֵּרוּשׁ הַשֵׁם שֶׁלִי בְּיַפָּנִית הוּא : יַלְדַת סְתָו זוֹהֵר . בְּכָל יוֹם אֲנִי לוֹמֶדֶת עַד הַשָׁעָה חָמֵשׁ, וְיֵשׁ לִי 5 הַרְבֵּה מִבְחָנִים וְשִׁעוּרֵי בַּיִת . אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת לִלְמֹד לְמִבְחָנִים . לִפְעָמִים זֶה מַמָשׁ קָשֶׁה וּמְעַיֵף . אֲנִי אוֹהֶבֶת לָלֶכֶת הַבַּיְתָה בָּרֶגֶל . כְּבָר מִגִיל שְׁמוֹנֶה אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבַד בָּעִיר וַאֲפִלוּ נוֹסַעַת לְבַד בָּרַכֶּבֶת . בְּיַפָּן זֶה מְקֻבָּל . טוֹקְיוֹ הִיא עִיר עֲנָקִית וּצְפוּפָה, וּבְכָל יוֹם 10 אֲנִי רוֹאָה בָּרְחוֹב מַשֶׁהוּ מְעַנְיֵן וְלִפְעָמִים גַם מוּזָר . אֲנִי תָמִיד מְצַלֶמֶת כָּל דָבָר מְעַנְיֵן שֶׁאֲנִי רוֹאָה בַּדֶרֶךְ . הִנֵה כַּמָה תְמוּנוֹת שֶׁצִלַמְתִי : אָקִיקוֹ מִיַפָּן אֲנִי אוֹהֶבֶת לָלֶכֶת עִם חֲבֵרוֹת לַפַּארְק, לְטַיֵל בֵּין עֲצֵי הַדֻבְדְבָן . בְּקָרוֹב יַגִיעַ הָאָבִיב, וְאִתוֹ פְּרִיחַת הַדֻבְדְבָן ! בְּעֵינַי זֶה הַמַרְאֶה הֲכִי יָפֶה בָּעוֹלָם, וְלֹא רַק בְּעֵינַי : אַלְפֵי תַיָרִים מִכָּל הָעוֹלָם מַגִיעִים אֵלֵינוּ בִּזְמַן 15 פְּרִיחַת הַדֻבְדְבָן וּמְצַלְמִים אֶת הַפְּרִיחָה . בַּבַּיִת אֲנִי עוֹזֶרֶת לְהָכִין אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב וְשׁוֹטֶפֶת אֶת הַכֵּלִים . אֶצְלֵנוּ בַּמִשְׁפָּחָה כֻּלָם מִשְׁתַתְפִים בְּכָל מַטְלוֹת הַבַּיִת . 108 108

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר