|
|
עמוד:17
1 . כִּתְבוּ : מָה בִּילְבִּי מָצְאָה ? 2 . מָה עוֹד אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִם הַחֲפָצִים שֶׁבִּילְבִּי מָצְאָה ? חִשְׁבוּ וְכִתְבוּ . 3 . כְּשֶׁבִּילְבִּי וְהַפַּחִית פָּגְעוּ בַּקַרְקַע, נִשְׁמְעָה חֲבָטָה אֲיֻמָה . אֵיזוֹ מִלָה דוֹמָה לַמִלָה חֲבָטָה ? לְטִיפָה מַכָּה נְגִיעָה 4 . בִּילְבִּי הִשְׁמִיעָה צְרָחָה אֲיֻמָה . סַדְרוּ אֶת הַמִלִים בַּמַחְבֶּרֶת : 15 "אַתֶּם רוֹאִים," אָמְרָה בִּילְבִּי וְהֵסִירָה אֶת הַפַּחִית . "אִם לֹא הָיְתָה לִי פַּחִית עַל הָרֹאשׁ, הָיִיתִי נוֹחֶתֶת יָשָׁר עַל הַפַּרְצוּף וְשׁוֹבֶרֶת לְעַצְמִי אֶת הָעֲצָמוֹת . " "כֵּן," אָמְרָה אָנִיקָה, "אֲבָל אִם לֹא הָיִית שָׂמָה אֶת הַפַּחִית עַל הָרֹאשׁ, לֹא הָיִית נוֹפֶלֶת עַל גֶּדֶר הַתַּיִל . " 20 אֲבָל לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיקָה לִגְמֹר אֶת הַמִּשְׁפָּט, הִשְׁמִיעָה בִּילְבִּי צְרָחָה חֲדָשָׁה וְהֵנִיפָה בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן סְלִיל רֵיק שֶׁל חוּט תְּפִירָה . "נִרְאֶה שֶׁהַיּוֹם הוּא יוֹם הַמַּזָּל שֶׁלִּי," אָמְרָה . "כָּזֶה סְלִיל קָטָן וּמָתוֹק - מָתוֹק, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַפְרִיחַ בּוֹ בּוּעוֹת אוֹ לִתְלוֹת אוֹתוֹ בְּחוּט סְבִיב הַצַּוָּאר בְּתוֹר תִּלְיוֹן ! אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת לָלֶכֶת הַבַּיְתָה וְלַעֲשׂוֹת אֶת זֶה מִיָּד . " הַצְלִיל הֲכִי חַלָשׁ הַצְלִיל הֲכִי חָזָק לִצְרֹחַלְדַבֵּר לִלְחֹשׁ לִצְעֹק 17 17
|
|