|
|
עמוד:18
עמוד 1 כֶּלֶב בַּסִפְרִיָה מֵאֵת פָּזִית קוֹטְלֶר "מָחָר לָאקִי יָבוֹא לַסִפְרִיָה," אָמְרָה לִירוֹן בַּאֲרוּחַת הַצָהֳרַיִם . "אוּף," אָמַר עֹמֶר, "עוֹד פַּעַם אַתְ וְהַסִפְרִיָה שֶׁלָךְ . " "אֲבָל הוּא כָּזֶה מָתוֹק ! " הִתְרַגְשָׁה לִירוֹן, "וְהוּא אוֹהֵב שֶׁקוֹרְאִים לוֹ סִפּוּרִים ! " עֹמֶר הִבִּיט בַּאֲחוֹתוֹ בְּחַשְׁדָנוּת : "מִי זֶה בִּכְלָל לָאקִי ? זֶה נִשְׁמָע כְּמוֹ שֵׁם שֶׁל כֶּלֶב…" "זֶה בֶּאֱמֶת כֶּלֶב ! " אָמְרָה לִירוֹן בְּבִטָחוֹן . "הוּא בָּא לַסִפְרִיָה בְּכָל יוֹם שְׁלִישִׁי . " "לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת," אָמַר עֹמֶר . "כֻּלָם יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לְהַכְנִיס כְּלָבִים לַסִפְרִיָה . מֵרֹב קְרִיאַת סְפָרִים הִתְחַלְתְ לְהַמְצִיא סִפּוּרִים בְּעַצְמֵךְ . " לִירוֹן נֶעֶלְבָה, קָמָה מֵהַשֻׁלְחָן וְלֹא הִסְכִּימָה לְדַבֵּר עִם עֹמֶר כָּל אַחַר הַצָהֳרַיִם . בָּעֶרֶב עֹמֶר נִגַשׁ אֵלֶיהָ וְשָׁאַל : "אַתְ רוֹצָה שֶׁמָחָר נֵלֵךְ לַסִפְרִיָה יַחַד ? נִפְגֹשׁ אֶת לָאקִי . . . " "אֶת הַכֶּלֶב לָאקִי ! " הִתְעַקְשָׁה לִירוֹן . "טוֹב טוֹב, אֶת הַכֶּלֶב לָאקִי," חִיֵךְ עֹמֶר . "רוֹצָה ? " "כֵּן," אָמְרָה לִירוֹן, וְחִיְכָה גַם הִיא . 18
|
|