|
|
עמוד:69
״מְתֻרְגְמָן הוּא מִי שֶׁמַסְבִּיר לַאֲנָשִׁים שָׂפָה שֶׁהֵם לֹא מְבִינִים, וְאַתָה מַסְבִּיר לָנוּ אֶת הַשָׂפָה שֶׁל אוּרִי שֶׁלָנוּ,״ אָמַר אַבָּא וְהִמְשִׁיךְ לִנְסֹעַ לְחֵיפָה . וּפַעַם, כְּשֶׁאַבָּא חָזַר הַבַּיְתָה, רָץ אֵלָיו אוּרִי וְסִפֵּר לוֹ בְּהִתְרַגְשׁוּת : ״פִּיל אוֹס חַת בַּר ! ״ ״מָה אַתָה אוֹמֵר ? ! ״ הִתְפַּלֵא אַבָּא, ״פִּיל אוֹס חַת בַּר ? ! פִּיל עִם מָטוֹס נָחַת עַל עַכְבָּר ? ! זֶה קָרָה אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת ? חֲבָל שֶׁלֹא הָיִיתִי פֹּה ! ״ ״לֹא, אַבָּא ! ״ צָחַק יוֹנָתָן, ״אַתָה לֹא מֵבִין אֶת אוּרִי . אוּרִי רַק מְסַפֵּר, שֶׁהוּא הִפִּיל כּוֹס וְצַלַחַת, וְהַכֹּל נִשְׁבַּר ! פִּיל אוֹס חַת בַּר ! ״ ״הֵבַנְתִי,״ אָמַר אַבָּא, וַאֲנִי הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁפִּיל עֲנָקִי . . . נוּ, טוֹב, אֵיזֶה מַזָל שֶׁיֵשׁ לָנוּ מְתֻרְגְמָן כָּמוֹךָ, יוֹנָתָן ! ״ 69
|
|