|
|
עמוד:25
בּוֹאוּ נְדַבֵּר אֶפְשָׁר לְסַפֵּר עַל אוֹתוֹ דָבָר בְּכָל מִינֵי מִלִים . לְדֻגְמָה, אֶפְשָׁר לִכְתֹב ״הָעֲנָק נִהְיָה עָצוּב״, וְאֶפְשָׁר לִכְתֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַסוֹפֵר : ״לִבּוֹ הִתְמַלֵא עֶצֶב״ . אֶפְשָׁר לִכְתֹב ״הוּא חִיֵךְ״, וְאֶפְשָׁר לִכְתֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַסוֹפֵר : ״חִיוּךְ הֵאִיר אֶת פָּנָיו״ . מָה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵיכֶם יוֹתֵר ? לָמָה ? • מָה אַתֶם רוֹאִים בַּדִמְיוֹן כְּשֶׁאַתֶם קוֹרְאִים ״לִבּוֹ הִתְמַלֵא עֶצֶב״ ? • מָה אַתֶם רוֹאִים בַּדִמְיוֹן כְּשֶׁאַתֶם קוֹרְאִים ״חִיוּךְ הֵאִיר אֶת פָּנָיו״ ? • לָמָה הַסוֹפֵר בָּחַר לִכְתֹב אֶת הַמִלִים שֶׁכָּתַב ? • 25
|
|