|
|
עמוד:22
4 אֵיךְ הֵגִיב הָעֲנָק כְּשֶׁהוּא חָזַר לְבֵיתוֹ וְרָאָה שֶׁיְלָדִים מְשַׂחֲקִים בַּגַן שֶׁלוֹ ? מָה קָרָה קֹדֶם ? כִּתְבוּ לִפְנֵי אוֹ אַחֲרֵי . שֶׁהַיְלָדִים בָּאוּ לְשַׂחֵק בַּגַן שֶׁלוֹ . הָעֲנָק נָסַע לְאֶרֶץ רְחוֹקָה לִפְנֵי / אַחֲרֵי שֶׁהַיְלָדִים נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ הָאָבִיב הִגִיעַ לַגַן שֶׁל הָעֲנָק לִפְנֵי / אַחֲרֵי בְּלִי רְשׁוּת . שֶׁהוּא הָרַס הָעֲנָק הֵבִין לָמָה הָאָבִיב לֹא הִגִיעַ לַגַן לִפְנֵי / אַחֲרֵי אֶת הַחוֹמָה . 1 בִּתְחִלַת הַסִפּוּר, הַיְלָדִים אָמְרוּ : ״אֵין גַן כָּזֶה בְּכָל הָעוֹלָם ! וְהוּא רַק שֶׁלָנוּ ! ״ לָמָה הַיְלָדִים הִרְגִישׁוּ שֶׁהַגַן שַׁיָךְ לָהֶם ? הֵעָזְרוּ בַּמַחְסָן וְהַשְׁלִימוּ . כִּי הֵם לֹא . 2 מַחְסָן חָשְׁבוּ • יַחֲזֹר • שֶׁהָעֲנָק • לְעוֹלָם לָמָה לְדַעְתְכֶם הַיְלָדִים אָהֲבוּ לְשַׂחֵק בַּגַן ? הַסְבִּירוּ . 3 22
|
|