|
|
עמוד:13
עמוד 1 13 הַיוֹם כַּרְמֶל הוֹלֶכֶת לְבֵית סֵפֶר חָדָשׁ . יֵשׁ לָה מַצַב רוּחַ רַע וְהִיא דוֹאֶגֶת . הִיא חוֹשֶׁבֶת עַל הַיְלָדִים בַּכִּתָה הַחֲדָשָׁה וְאוֹמֶרֶת : "אֲנִי לֹא רוֹצָה אֶת הַמִשְׁקָפַיִם שֶׁלִי . " לִפְנֵי שָׁבוּעַ אָמַר רוֹפֵא הָעֵינַיִם, שֶׁהָעַיִן הַיְמָנִית שֶׁל כַּרְמֶל חַלָשָׁה . "אַתְ צְרִיכָה לְהַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם," אָמַר הָרוֹפֵא . "כָּל יוֹם" . בַּחֲנוּת הַמִשְׁקָפַיִם אַבָּא שָׂמַח . "יֹפִי ! " הוּא אָמַר, "יֵשׁ לָךְ עֵינַיִם כְּחֻלוֹת וּמִשְׁקָפַיִם כְּחֻלִים ! " עַכְשָׁו כַּרְמֶל נוֹסַעַת עִם אַבָּא לְבֵית הַסֵפֶר הֶחָדָשׁ . "אַתְ מוּכָנָה ? " שׁוֹאֵל אַבָּא, "אֵיפֹה הַמִשְׁקָפַיִם שֶׁלָךְ ? " כַּרְמֶל מַרְכִּיבָה אֶת הַמִשְׁקָפַיִם וְחוֹשֶׁבֶת : "אֲנִי לֹא רוֹצָה אֶת הַמִשְׁקָפַיִם שֶׁלִי . " כַּרְמֶל אוֹמֶרֶת : "אֲנִי לֹא מַכִּירָה אֶת הַיְלָדִים בַּכִּיתָה הַחֲדָשָׁה . " וְאַבָּא אוֹמֵר : "אֵין דָבָר, יִהְיוּ לָךְ חֲבֵרִים וַחֲבֵרוֹת חֲדָשִים . " כַּרְמֶל חוֹשֶבֶת : "אַבָּא לֹא מֵבִין . אֲנִי לֹא רוֹצָה לְהַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם בַּכִּיתָה הַחֲדָשָׁה . " הַמִשְׁקָפַיִם שֶל כַּרְמֶל מֵאֵת מִירָה אוֹאֶן 13
|
|