הַמִשְׁקָפַיִם שֶל כַּרְמֶל | מִירָה אוֹאֶן

עמוד:14

14 אַבָּא עוֹצֵר לְיַד בֵּית הַסֵפֶר . כַּרְמֶל אוֹמֶרֶת : "אַבָּא, אֲנִי רוֹצָה לְהִכָּנֵס לְבַדִי . " אַבָּא מְחַבֵּק אוֹתָה וְאוֹמֵר : "אַתְ בֶּאֱמֶת יַלְדָה גְדוֹלָה . " אַחֲרֵי שֶׁאַבָּא נוֹסֵעַ, כַּרְמֶל שָׂמָה אֶת הַמִשְׁקָפַיִם בַּכִּיס שֶׁל הַמְעִיל וְנִכְנֶסֶת לַכִּתָה . הַמוֹרָה אוֹמֶרֶת : "שָׁלוֹם, כַּרְמֶל . אֲנִי הַמוֹרָה טַלִי . בּוֹאִי, אַתְ יְכוֹלָה לָשֶׁבֶת לְיַד סִימָה, לְיַד בָּרָק, לְיַד יָעֵל אוֹ…" הַמוֹרָה מְדַבֶּרֶת וּמְדַבֶּרֶת אֲבָל כַּרְמֶל רַק מִסְתַכֶּלֶת בַּיְלָדִים . פִּתְאֹם הִיא רוֹאָה יַלְדָה עִם צַמוֹת - הִיא מַרְכִּיבָה מִשְׁקָפַיִם ! וּלְיַד הַקִיר יֵשׁ יֶלֶד עִם תַלְתַלִים וְגַם הוּא מַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם . כַּרְמֶל מְחַיֶכֶת . הִיא מוֹצִיאָה אֶת הַמִשְׁקָפַיִם מֵהַכִּיס שֶׁל הַמְעִיל, מַרְכִּיבָה אוֹתָם וְהוֹלֶכֶת לָשֶבֶת לְיַד סִימָה . בּוֹאוּ נְדַבֵּר מָה הִרְגַשְׁתֶם וּמָה חֲשַׁבְתֶם אַחֲרֵי שֶׁקְרָאתֶם עַל כַּרְמֶל ? עוֹד יְלָדִים מַרְגִישִׁים כְּמוֹכֶם ?

קודם  |  הבא