עמוד:7

ראשון פרק המודרני בעידן קסטה של התרופפותה זהות של בנוסח מאופיינת היום, לנו מוכרת שהיא כפי ההיסטורית, היהדות ומקום, זמן של רצף על זאת, עם הדתית . האמונה את כול קודם המדגיש קולקטיבית בהן שניכרים פאזות חמש מפרט שמואלי אפרים אחת . כמקשה זו זהות לתאר אין הפוליטית, הפילוסופיה התלמוד, המקרא, — היהודית בזהות שונים הדגשים לסוגיות מאוד עד שונות בהתייחסויות מתבטא השוני הרבנית . והתרבות החסידות, והממד סיני, הר מעמד והטומאה, המוות החטא, מושג האדם, של טיבו כגון והרוחניים הפיזיים הקיום תנאי ידי על מוסברות האלה המובחנויות הלשוני . מוסיף לכך ) . 1980 ( שמואלי, שונים ובזמנים במקומות היהודים בהם שהתנסו מכירה אינה שהיהדות העובדה בשל גם להתקיים יכלה כזאת רבגוניות כי שארוט שהכניסה הרמב״ם קבע כאשר אפילו ) . Sharot , 1982 ( מרכזית דתית בסמכות בתקופתו אחרים רבנים קמו עיקרים, עשר בשלושה בדבקות מותנית הבא לעולם האליטה בקרב נורמה שהיו הקודש, שלימודי לזכור יש חלופיות . הגדרות והציגו הפלפול לשיטת הלומדים את הכשירו היהודיות, הקהילות של האינטלקטואלית התרבו עוד הקבלה הופעת עם דעות . חילוקי שעודדה והמטפורית, הרציונלית החסידית, התנועה צמיחת עם התעצמה זו תופעה והפרספקטיבות . הגישות בכך תלמידים . של חצרות המנהיגים כריזמטים "צדיקים" על התבסס שלה שהמבנה פולמוסים ביניהן שניהלו גישות של וגוני-גוונים גוונים לעשרות החסידות התפצלה מבלי זאת וכל בבריאה . אלוהים לנוכחות ועד הצדיק מתפקיד — שונים בנושאים היהדות ממשיכי ל״מתנגדים", "חסידים" בין החריפים הדעות חילוקי את להחשיב המסורתית . הלמדנית כדי ביותר, וחריפים עמוקים הםכאשר גם הללו, הדעות בחילוקי אין אולם המסורתית, היהודית הקולקטיבית הזהות של המשותפים היסודות את לשמוט ישראל . ולארץ ישראל לעם ישראל, לאלוהי-תורת איתנה זיקה עומדת שבמרכזה 21


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר