|
|
עמוד:111
כְּשֶׁקוֹרְאִים טֵקְסְט לֹא מְנֻקָד אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר אֵיךְ לִקְרֹא אֶת הַמִלִים לְפִי הַתֹכֶן . קִרְאוּ לְדֻגְמָה אֶת הַמִשְׁפָּט הַזֶה ( שִׂימוּ לֵב, הַמִלָה הָאַחֲרוֹנָה לֹא מְנֻקֶדֶת ! ) : אָקִיקוֹ, מָה שְׁלוֹמֵךְ ? מָה צילמת הַיוֹם ? 1 . הַעְתִיקוּ אֶת הַמִשְׁפָּטִים לַמַחְבֶּרֶת וְנַקְדוּ אֶת הַמִלִים הַלֹא מְנֻקָדוֹת לְפִי תֹכֶן הַמִשְׁפָּט . לָמָה אִחַרְתְ ? נסעת עִם אַבָּא שֶׁלָךְ לַשְׁמוּרָה ? הֵכַנְתִי לְךָ כָּרִיךְ וְהִכְנַסְתִי אוֹתוֹ לַתִיק שלך . בּוֹאִי לַשֻׁלְחָן, יֵשׁ לִי קִנוּחַ טָעִים בשבילך ! בָּאטָר, תוֹדָה שֶׁעָזַרְתָ לְסַבָּא והבאת עֵצִים לַתַנוּר . תַמְשִׁיכִי בְּבַקָשָׁה ! הַסִפּוּרִים שספרת הָיוּ מַמָשׁ מְעַנְיְנִים ! אַל תַעֲשִׂי לַחֲבֵרַיִךְ מָה שֶׁשָׂנוּא עליך ! אֵיךְ קוֹרְאִים אֶת זֶה ? 111 111
|
|