|
|
עמוד:9
א . לוח השנה העברי הזאת : התלמידים משלימים את האותיות לפי הסדר, ואם אינם זוכרים הם נעזרים בלוח . התזכורת בפעילות 3 נוגעת לכתיבת המספרים 15 ו- 16 : המספרים 15 ו- 16 יוצאי דופן בצורת הכתיבה שלהם . את המספר 15 כותבים באותיות טו ( ט = ,9 ו = ,6 15 = 6 + 9 ) את המספר 16 כותבים באותיות טז ( ט = ,9 ז = ,7 16 = 7 + 9 ) תזכורת ב פעילות 4 התלמידים מגלים שמספר הימים בחודש עברי יכול להיות 29 או 30 . לרוב החודשים בלוח העברי יש אורך קבוע, אך אורכם של החודשים חשוון וכסלו משתנה ( לעתים יש בהם 29 ימים ולעתים 30 ימים ) . בניגוד ללוח הלועזי, בלוח העברי מספר החודשים בשנה אינו קבוע, כפי שמוסבר במסגרת שמתחת לפעילות 4 : החודש העברי מתבסס על תנועת הירח סביב כדור הארץ . ב פעילות 5 חוקרים את הקשר בין מופע הירח ובין היום בחודש העברי . הצעה לפעילות נוספת בודקים מה התאריך העברי של היום, וכל תלמיד מצייר על דף כיצד לדעתו ייראה הירח הערב . שומרים את הציורים בכיתה ומבקשים מהתלמידים לצלם בערב את הירח ולשלוח את התמונה למורה . למחרת מקרינים את תמונות הירח בכיתה ובודקים עד כמה היו הציורים דומים למופע הירח בתמונות . ב פעילות 10 התלמידים עוסקים בחישובי זמן בימים ובחודשים בלוח העברי . כדאי להיעזר בלוח השנתי, לסמן את ימי החופשה ולמנות אותם, ולא לנסות לחשב בעל פה . פעילויות המזמנות חישובים שאפשר לעשות גם בלי הלוח מצויות ביחידה ג, העוסקת כולה בחישובי זמן . שימו לב שמועדי החופשות נתונים מיום החופשה הראשון ועד יום החופשה האחרון, ולכן יש למנות גם אותם . למשל ב סעיף א : רוצים לדעת מדוע מוסיפים חודש לשנה העברית אחת לכמה שנים ? קראו בעמוד ההעשרה "שנת חמה ושנת לבנה" ( עמוד 24 ) . החודש העברי הוא משך הזמן שבו הירח משלים סיבוב שלם מסביב לכדור הארץ . שנה בלוח העברי מורכבת מ- 12 חודשי ירח . בכל שנתיים או שלוש שנים מוסיפים עוד חודש לשנה . החודש הנוסף נקרא אדר א' . יש בו 30 יום, והוא נוסף בין שבט לאדר, הנקרא בשנה כזאת אדר ב' . שנה שמוסיפים בה חודש נקראת שנה מעוברת . 9
|
|