עמוד:8

8 מבוא לפרק בעיות חיבוריות בבעיה מילולית בעלת מבנה חיבורי מתוארות שלוש קבוצות : קבוצת השלם ושתי קבוצות שהן חלק מהשלם . שתיים מהקבוצות מתוארות כל אחת במספר ובכינוי, ואילו הקבוצה השלישית מתוארת בכינוי בלבד, ויש למצוא את המספר המתאים לה . כשבטקסט הבעיה שואלים על המרכיב המתאר את השלם, התרגיל הישיר לפתרונה הוא תרגיל חיבור . כשבטקסט הבעיה שואלים על אחד משני המרכיבים המתארים את החלקים, התרגיל הישיר לפתרונה הוא תרגיל חיסור . אפשר להדגים את ההבדל הזה בשתי הבעיות האלה : דוגמה 1 : לדני יש 3 כדורים ו- 2 דובונים . כמה צעצועים יש לדני ? בבעיה זו שואלים על קבוצת השלם ( צעצועים ) , ולכן התרגיל הישיר לפתרונה הוא תרגיל חיבור . דוגמה 2 : לדני יש 5 צעצועים . 3 מהם כדורים והשאר דובונים . כמה דובונים יש לדני ? בבעיה זו שואלים על קבוצת חלק ( דובונים ) , ולכן התרגיל הישיר לפתרונה הוא תרגיל חיסור . לשתי הבעיות יש את אותו מבנה : קבוצת השלם ( 5 צעצועים ) ושתי קבוצות חלק ( 3 כדורים ו- 2 דובונים ) . מאותו מבנה של קבוצת השלם ושתי קבוצות חלק אפשר ליצור בעיית חיבור ושתי בעיות חיסור . ההבדל ביניהן יהיה בתפקיד הקבוצה שיש למצוא את המספר המתאים לה . כשקבוצות החלק נתונות, מוצאים את השלם בעזרת תרגיל חיבור, וכשקבוצת השלם וקבוצת חלק נתונות, מוצאים את החלק האחר בעזרת תרגיל חיסור . בעיות כפליות בדומה לבעיה בעלת מבנה חיבורי, גם בבעיה בעלת מבנה כפלי יש שלושה מרכיבים . כל אחד מהמרכיבים בנוי ממספר ומתיאור של העצמים . בבעיה בעלת מבנה כפלי שניים מהמרכיבים מתארים גורמים והמרכיב השלישי מתאר את המכפלה של שני הגורמים . כשבטקסט הבעיה שואלים על המרכיב המתאר את המכפלה, התרגיל הישיר המתאים לפתרון הבעיה הוא תרגיל כפל . כשבטקסט הבעיה שואלים על אחד משני המרכיבים המתארים את הגורמים, התרגיל הישיר לפתרון הבעיה הוא תרגיל חילוק . אפשר להדגים את ההבדל הזה בשתי הבעיות האלה : דוגמה 1 : למסיבה הגיעו 4 ילדות . כל ילדה החזיקה 5 בלונים . כמה בלונים החזיקו כל הילדות ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר