|
|
עמוד:7
7 מבוא לפרק התרגיל שבעזרתו פותרים את הבעיה בין שמדובר בבעיות חיבוריות ובין בבעיות כפליות, אפשר לפתור אותן בשתי דרכים – בעזרת תרגיל ישיר ובעזרת תרגיל עקיף . פתרון ישיר אינו בהכרח טוב יותר מפתרון עקיף . דוגמה : למסיבה הגיעו ילדים שהחזיקו 20 בלונים . כל ילד החזיק 5 בלונים . כמה ילדים הגיעו למסיבה ? בפתרון ישיר משתמשים בתרגיל שתוצאתו היא התשובה : ? = 5 : 20 ילדים בלונים בלונים לכל ילד בפתרון עקיף משתמשים במשוואה שהמספר החסר בה הוא התשובה : 20 = 5 × ? בלונים בלונים ילדים לכל ילד תלמידים משתמשים בפתרון עקיף בעיקר בבעיות ששואלים בהן על אחד הגורמים או על אחד החלקים, מכיוון שלרוב תרגיל חילוק קשה יותר מתרגיל כפל מקביל, ותרגיל חיסור קשה יותר מתרגיל חיבור מקביל . ברוב המקרים התרגילים או המשוואות שהתלמידים כותבים מבטאים את דרך חשיבתם על הבעיה . לדוגמה : הפתרון העקיף לעיל מבטא את החשיבה הזאת : כמה ילדים מחזיקים 20 בלונים בסך הכול, אם כל ילד מחזיק 5 בלונים ? סוגי הבעיות בפרק זה הפעילויות שבפרק זה מתמקדות ב בעיות מילוליות חד-שלביות – בעיות שלפתרונן נדרשת פעולת חשבון אחת בלבד . בכיתות א ו-ב נחשפו התלמידים לשני סוגים של בעיות מילוליות : בעיות חיבוריות – בעיות שלפתרונן משתמשים בתרגילי חיבור או בתרגילי חיסור, ו בעיות כפליות – בעיות שלפתרונן משתמשים בתרגילי כפל או בתרגילי חילוק . בפרק זה ייחשפו התלמידים לראשונה לשני הסוגים יחדיו ויידרשו להכריע עבור כל בעיה באיזה סוג מדובר . חשוב להדגיש לפני התלמידים שמילה אחת או שתיים אינן קובעות את סוג הפעולה הנדרש, אלא הקשר שבין הקבוצות השונות - אם הן חלקים ושלם או גורמים ומכפלה . לצד בעיות אלה יש בפרק עיסוק גם ב בל"ש – בעיות לא שגרתיות , שיש להתאים להן דרכי פתרון שונות בהתאם לניתוח המצבים המתוארים בהן . בעיות אלה מצריכות דרכי פתרון מיוחדות, כגון מיצוי אפשרויות והפעלת שיקולים לוגיים הקשורים לתיאור הקבוצות . חלק מבל"ש הן בעיות הקשורות לנושאים שטרם נלמדו . המטרה היא לאפשר לתלמידים להתנסות בפתרון בעיות כאלה באופן אינטואיטיבי לפני הלימוד הפורמלי של המבנים שלהן .
|
|