|
|
עמוד:19
וְכָךְ נִדְחֲקוּ זוֹ אַחַר זוֹ הֲמוֹן - הֲמוֹן צִפּוֹרִים, וְכַנְפִיאַל צָבַע וְצָבַע אֶת כֻּלָן . וְרַק הַחוֹחִית, צִפּוֹר קְטַנָה וַחֲבִיבָה, שֶׁגָרָה בֵּין קוֹצִים וְחוֹחִים, עָמְדָה לָה מִן הַצַד וְלֹא נִדְחֲקָה בֵּין כֻּלָן . קְטַנָה וְחַלָשָׁה הָיְתָה וְחִכְּתָה בְּסַבְלָנוּת לְתוֹרָה . רָאָה אוֹתָה כַּנְפִיאֵל וְאָמַר : "גְשִׁי הֵנָה, קְטַנְטֹנֶת, לָמָה לֹא בָּאת עִם כֻּלָן ? לָמָה עָמַדְתְ מִן הַצַד ? רְאִי, עַתָה לֹא נִשְׁאַר עוֹד צֶבַע בִּשְׁבִילֵךְ ! " הִתְעַצְבָה הַחוֹחִית מְאוֹד וּפָרְצָה בִּבְכִי : "אוֹיָה לִי, מָה אֶעֱשֶׂה ; יְחִידָה נִשְׁאַרְתִי בְּלִי צֶבַע, שׁוּם צִפּוֹר לֹא תִרְצֶה לְשַׂחֵק אִתִי . אוֹיָה לִי …" רִחֵם כַּנְפִיאֵל עַל הַחוֹחִית הַקְטַנָה וְאָמַר : "אֵין דָבָר, בִּתִי, אַל תִבְכִּי וְאַל תִתְעַצְבִי ! הִנֵה מָצָאתִי עֵצָה : מִכָּל צֶבַע וְצֶבַע נִשְׁאַר לִי קְצָת - קְצָת . אֶצְבַּע אוֹתָךְ בְּכָל הַצְבָעִים הָאֵלֶה : קְצָת צָהֹב, קְצָת אָדֹם, קְצָת שָׁחֹר, וְתִהְיִי יָפָה, יָפָה מִכֻּלָן ! " אָמַר וְצָבַע אוֹתָה בְּכָל מִינֵי צְבָעִים . וּמֵאָז הַחוֹחִית צִפּוֹר רַבַּת - צְבָעִים, יְפַת - מַרְאֶה וּמוֹשֶׁכֶת אֶת לֵב כֻּלָם בִּצְבָעֶיהָ הַיָפִים . מתוך : ספר הלמה , הוצאת עם עובד, 1988 1 הַסִפּוּר כָּתוּב בְּעִבְרִית קְצָת שׁוֹנָה מִזוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מִשְׁתַמְשִׁים בָּה בַּדִבּוּר הָרָגִיל שֶׁלָנוּ . בַּקֶטַע הָרִאשׁוֹן, סַמְנוּ בְּאָדֹם מִשְׁפָּט שֶׁאוֹמֵר : הַצִפּוֹרִים רָאוּ שֶׁהַפְּרָחִים הֵם בִּצְבָעִים רַבִּים וְשׁוֹנִים . בַּקֶטַע הַשֵׁנִי, סַמְנוּ בְּחוּם מִשְׁפָּט שֶׁאוֹמֵר : כֻּלָנוּ אֲפֹרוֹת וְלֹא יָפוֹת . בַּקֶטַע הָרְבִיעִי, הַקִיפוּ בְּקַו שָׁחֹר מִשְׁפָּט שֶׁאוֹמֵר : בּוֹאִי לְכָאן, פִּצְפֹּנֶת . בַּקֶטַע הַחֲמִישִׁי, סַמְנוּ בְּצָהֹב מִשְׁפָּט שֶׁאוֹמֵר : צִפּוֹר צִבְעוֹנִית וִיפֵהפִיָה שֶׁכֻּלָם מִתְפַּעֲלִים מִמֶנָה . עַכְשָׁו גַם הַסִפּוּר צָבוּעַ בְּצִבְעֵי הַחוֹחִית ! 19
|
|