נחי ל"א ברוב צורות הפועל והשם, אשר לה"פ שלהם היא העיצור א, נמצאת תופעת א נחה. בצורות אלה א נחה בסוף מילה או בסוף הברה )כשאין אחריה תנועה(. א אינה הופכת להיות נחה, כשיש אחריה תנועה. בפועל: מצאתי, הקפא, מקפא, ימציא, נמצאת. בבניין קל גם במשקל פעל: יראתי, טמא, צמאתי, שנאנו. בשם העצם: מקטל - ממצא, מבטא, מקפא; מקטל - מרפא; קטל - כלא, פלא. אנלוגיות בין גזרות הנחים ל"י-ל"א גזרות ל"י ול"א דומות זו לזו )שתה - מצא, השקינו - המצאנו(. בחלק מן המקרים חל עירוב בין שתי הגזרות, כלומר - מילה מגזרה אחת נעשית דומה לגזרה האחרת, ואז ההבחנה ביניהן קשה. העירוב בין הגזרות נובע מאנלוגיה )השוואה, הקבלה( מגזרה אחת לאחרת. בדרך כלל, אנלוגיה מתרחשת כאשר יש דמיון כלשהו בין שתי צורות. למשל, בגזרת ל"א צורת בינוני פעול צריכה להיות הצורה קפוא, אבל מילים, כגון: נשוי )נ-ש-א(, מצוי )מ-צ-א(, "התחפשו" לגזרת נחי ל"י בגלל אנלוגיה לגזרת נחי ל"י. וכך קרה גם למילים אחרות. נחי ל"י ל"א "אמתיים" ל"א באנלוגיה ל-ל"י מילים מ-ל"א ש"התחפשו" ל-ל"י ש-ר-י/ה שרוי קפוא, כלוא נשוי, מצוי נ-ש-א, מ-צ-א נ-ס-י/ה נסוי וגוא, טאטוא גכוי, מלוי ד-כ-א, מ-...
אל הספר