הבנה והבעה 20 הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות . לאחת הקבוצות ניתן בשפע זמן לשינה – תשע שעות בכל לילה במשך תשעה לילות . לקבוצה השנייה ניתנו רק חמש שעות בכל לילה למשך אותה תקופה . נבדקים מהקבוצה השלישית ישנו חמש שעות בכל לילה במשך חמישה לילות בלבד, ולאחר מכן יכלו לישון כאוות נפשם בסוף השבוע, ואז חזרו לשינה מוגבלת בזמן למשך יומיים נוספים . פס׳ 4 שתי הקבוצות ששנתן הוגבלה אכלו יותר חטיפים לאחר ארוחת הערב, עלו במשקל יותר מהנבדקים שישנו שינה ארוכה במשך תשעה ימים וחוו ירידה ברגישות לאינסולין . אומנם הנבדקים שיכלו להאריך בשינה בסוף השבוע היו עייפים פחות לאחר סוף השבוע שבו יכלו לישון והראו שיפור במדדים מסוימים במהלך סוף השבוע, למשל הפחתה באכילת חטיפים אחרי ארוחת הערב, אך השיפור הזה נעלם לחלוטין כשחזרו למשטר של הגבלת שינה . פס׳ 5 היכולת לפצות על המחסור בשינה במהלך סוף השבוע אפילו החמירה מדדים מסוימים, כמו הרגישות לאינסולין, שהיא אחד התסמינים המוקדמים של סוכרת מסוג 2 . כאשר מדדו את הרגישות לאינסולין בגוף כולו, נמצאה ירידה של % 27 בין תחילת המחקר לסופו אצל נבדקים שיכלו לפצות על מחסור בשינה – פי שניים יו...
אל הספר